חג השבועות בעידן המודרני – מונחים ומושגים

חג השבועות החל בחודש בשישי לחודש סיון, מכיל מספר מועדים המסמלים אירועים שונים, שהפכו למועד אחד. שבועות הוא חג קיצי וקליל המשלב מנהגים עתיקים שחודשו והותאמו לעידן המודרני.

 

שמות החג

חג השבועות – ישנם שני פירושים לחג השבועות. הראשון נוגע למצווה לחגוג את החג 7 שבועות ויום אחד מקציר העומר. הפירוש השני נוגע לשבועת הברית שעם ישראל נשבע לפני האל.

חג הביכורים – הכינוי חג הביכורים מקורו בפסוק ל”ד כ”ב בספר שמות, והוא “וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חטים”. בעבר נהגו להתחיל את עונת הביכורים כשכל אחד היה לוקח מתוצרת אדמתו והיה מביא אותה למקדש.

חג הקציר – מקורו של השם חג הקציר בפסוק כ”ג ט”ז בספר שמות – “וחג הקציר בכורי מעשייך אשר תזרע בשדה”. הקציר הוא על שם קציר החיטים בתקופת החג.

חג מתן תורה – זכר למתן תורה במעמד הר סיני בתאריך זה.

יום הקהל – היום של מתן התורה מכונה גם “יום הקהל”.

עצרת (או עצרת של פסח) – השם עצרת נוצר בתקופת חז”ל והוא מתייחס לימי ספירת העומר אשר מפרידים ביניהם הם ימי חול המועד ולמונח “עצרת” כשהציבור מתכנס כולו ונעצר במקום אחד.

 

מנהגי החג

באותה מידה שלחג השבועות יש מספר שמות המתקשרים למספר נושאים, לחג מנהגים שונים המתקשרים לאותם נושאים.

אזהרות – מדובר בפיוטים מיוחדים לחג אשר עוסקים בעיקר במניין תרי”ג מצוות.

אקדמות – פיוט הכתוב בארמית שנוהגים לומר לפני קריאת התורה בשבועות. (בעדת אשכנז)

הבאת ביכורים – מדובר במנהג שהתחדש בגין ההתיישבות העובדת בארץ, שבו נוהגים להביא ביכורים מתוצרת האדמה במהלך טקס מרשים.

חלות מיוחדות לשבועות – חלות הנעשות במיוחד בחג השבועות מהוות מנהג ידוע ואהוב של החג. “עוגות הר סיני” הינן חלות בעלות שבע שכבות או שבעה קפלים המתקשרות לשבעת הרקיעים שדרכם ה’ ירד להעניק את התורה לישראל. בעדות שונות נוהגים לאפות חלות בדמוי סולם- כזכר עליית משה להר סיני, בצורה של לוחות הברית ועוד.

ירק לשבועות – נוהגים במהלך החג לקשט את הבתים ואת רצפת בית הכנסת בירק, פרחים וענפים.

כתובה לחג השבועות – נוהגים לקרוא טקסט פרוזה או שירה המשמש כמעין כתובה בין עם ישראל לתורה, או בין ה’ לבין ישראל, כשיום מתן התורה הוא יום הנישואין. (עדות ספרד)

מאכלי חלב וגבינה – בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב וגבינה בגין מספר טעמים.

מגילת רות – נוהגים לקרוא את מגילת רות מתוך קלף בבתי כנסת לפני קריאת התורה.

עשרת הדברות – נוהגים לקרוא בציבור את 10 הדברות כחלק מן התפילה.

שבעת המינים – שבעת המינים שבהם התברכה הארץ מהווים אחד מסימני ההיכר החשובים של החג.

שושנתות – נוהגים להדביק על חלונות הבתים מגזרות נייר המשלבות סמלי חג השבועות וחיתוכים דקורטיביים.

שני תבשילים – נהוג לאכול במהלך החג שני תבשילים: תחילה מאכל אחד של חלב ויותר מאוחר אחד של בשר. התבשילים מהווים זכר לקורבן פסח ולקרבן החגיגה. לכל אחד מהתבשילים לחם ייחודי משלהם כנגד שני סוגי הלחם שהקריבו ביום הביכורים.

תיקון ליל שבועות – נוהגים לא ללכת לישון בליל החג אלא לעסוק בלימוד בליל החג.

בדוק גם

סאן ספארק וחכמולוג

  📢 הורים יקרים, מזמינים אתכם לרשום את ילדיכם למרכז הידע של סאן ספארק וחכמולוג! …

Call Now Button דילוג לתוכן